top of page

תיקון מזווית האותיות

רגע של מבוא - אני מסתכלת על שפה העברית קצת כמו קליידוסקופ, דרכו אפשר להתבונן באותם החומרים בצורות שונות. אין פה עניין דתי, זה יותר כמו תרגיל מחשבתי, הזדמנות להסתכל על המילים דרך האותיות מהן הן עשויות. איך האותיות רוקדות, נעמדות, משלבות ידיים, מסתובבות, כדי להיות מילים ושפה. ובכל סידור מחדש, בכל מילה, הן לוקחת אותנו לייצוגים שונים, משמעויות אחרות. ויש להודות שהדבר הזה שקורה בשפה שלנו, העברית, הוא יוצא דופן ומיוחד עד מאוד.


הפעם אני מסתכלת במילה "תיקון". נושא התיקון הוא נושא גדול, עמוק, מורכב, לעיתים כואב. הפוסט הזה לא מתיימר לנסח מהו תיקון או לתת מרשם לתיקון. באופן כללי הפוסט הזה לא מתיימר. כל ענייני בפוסט הזה הוא לפרק את המילה, לבדוק ממה היא עשויה. אעשה זאת בסקרנות ובזהירות.


אז...


אני מתבוננת במילה "תיקון". אני שמה לב ש"תיקון" עשויה מאותיות "קין" ו"תו".

מהו תו? תו הוא אות, סימן.

גם המילה "אות" קשורה בתודעה הקולקטיבית שלנו לקין. אות קין.

יוצא שבמילה תיקון קין מסתתר פעמיים.


אם כן, אני רוצה להציע שתיקון, כמו שהשפה רומזת לנו כאן, לא קשור בחטא הראשון של האדם הראשון - חטא שבין אדם לאלוהיו, אם תרצו חטא פנימי שכזה, חטא אישי, חטא רוחני, אלא תיקון קשור במעשה של קין, חטא שבין אדם לחברו, ויותר ספציפי מזה, בתוך המשפחה.


אז אולי תיקון עובר קודם כל במעגל הזה של המשפחה. וזה ברור, שם הכי קשה, שם המאמץ הכי גדול כי שם ההתנגדות הכי גדולה, אבל זה בעצם מה שמפתח אותנו הכי הרבה, בונה את שרירי הנפש והרוח.


אולי אות+קין הן האותיות בשחר ההיסטוריה האישית שלנו, האותיות שמהן עשוי השם (name) שלנו. שם (there) התיקון שלנו. איפה התיקון? שם (there) ב-שם (name).

והנה, "משפחה" עשוי מ"שם" ומ"חפה".

שוב, "שם" כמו name וכמו there. וכמו god.

"חפה" כמו חוף. כמו יחפה. כמו לחפות. כמו חופה - שם אנחנו מתחייבים להיות משפחה.... וגם קצת כמו חיפה, חי+פה, אולי העיר היחידה שבה אנחנו ובני דודינו חיים בדו-קיום, זוכרים שאנחנו בעצם משפחה.


אם שרדתם עד כאן, אז הנה ממתק נוסף למחשבה ולחיים עצמם: יש במהלך הזה גם דרכים אלטרנטיביות, דרכים עקיפות, זו המשפחה מבחירה - החברים שלנו (שוב אותן אותיות, כן? בחר, חבר).


והנה משהו שקראתי או שמעתי מתישהו, רלוונטי מאוד: "תיקון" עשוי מאותיות "תינוק". וזה ברור, תהליכי התיקון והשיקום שלנו תמיד קשורים באופן אינטימי לחוויות הילדות שלנו. וברגע ההווה הזה הזמן עושה את תנועת המטוטלת הבלתי פוסקת בין התיקון לתינוק לתיקון לתינוק...


והנה, בייר וויז מי, עוד משהו שאני שמה לב אליו תוך כדי כתיבת שורות אלה ממש: תיקון עשוי מאותיות ניתוק. ממה אנחנו מוכנות להנתק (או אם תרצו להפרד, לשחרר, לוותר) כדי להשלים את מהלך התיקון?


תיקון הוא תהליך דינמי ומתמשך, אולי אינסופי, הוא עובר דרכנו וממשיך מאיתנו הלאה. הוא דורש מאיתנו להתמודד עם מה שנשבר או נסדק, לבנות מחדש את האמון והאהבה. תיקון הוא משהו שעושים ביחד. אני מזמינה אתכן לתהליך עמוק, רפלקטיבי, משמעותי ומבריא.


הפוסט כאן בבלוג מבוסס על פוסט שכתבתי כאן בפייסבוק, מוזמנות לעקוב!


בתמונה:

Familie Schmidt by Gerhard Richter, 1964CREDIT: Courtesy Collection Elisabeth and Gerhard Sohst in the Hamburger Kunsthalle © Gerhard Richter, 2009 Photographer: Elke Walford

Comentários


bottom of page