במחווה לעבודתה הקנונית של מרינה אברמוביץ', "האמנית נוכחת", אמנית הפרפורמנס סביון מזמינה את הקהל לשבת מולה, אחד על אחת. אלא שכאן האמנית מופיעה בשידור חי, בשיחת אינטרנט, על מסך המחשב. זהו ניסיון להפגיש נוכחות פיזית ונוכחות וירטואלית. הקהל לוקח חלק במפגש והקהל גם מתבונן במפגש, עֵד לשתי הנוכחויות השונות, זו הממשית וזו הדיגיטלית. איזה סוג של מפגש יכול להתרחש? האם יכולים להתקיים מעברי אנרגיה ומידע לא מילוליים, לא מודעים, בדומה למפגש ה"רגיל"? בעוד שהעין נוטה לרדוקציה דיגיטלית, להשטחה, סביון חתרה לייצר דווקא דרך המסך ראייה שהיא קשובה, אקטיבית, אינטואיטיבית, מלאת משמעות וכוונה, מפגש אנושי אינטימי. מה אפשר לחוש ולדעת ומה לא ניתן ממפגש שכזה?

 

העבודה הופיעה בגלריה בנימין בארוע קנ"י (קבוצה נסיונית ישראלית) ובגלריה מקום לאמנות. עבודה זו למעשה הייתה נקודת הפתיחה של סדרת עבודות נוספות שעסקו בנוכחות בו זמנית של גוף ממשי וגוף דיגיטלי. כמו כן בעקבות העבודה הזו סביון יצרה פרפורמנס נוסף  The Artist is Reacting בבית האדום, שם סביון העניקה פרשנות פיזית לאינפורמציה שמופיעה מהמפגש ומהיושב/ת מולה.

​