.
.
מִין אַיִן
בשנת 2021 סביון פרסמה את ספר השירה "מִין אַיִן", בהוצאת ברחש, עליו שקדה במשך מספר שנים. את הספר ניתן להשיג בחנויות מובחרות, למשל סיפור פשוט. עורכי הספר: דניאל עוז, דורי מנור.
הספר מלווה בפסקול בשיתוף פעולה עם המוזיקאי יובל שנהר.
הספר היה מועמד ברשימה הקצרה (הפיינליסטים) לפרס סנפיר העצמאי לשירה בעריכתו של אילן ברקוביץ'.
שירים נבחרים התפרסמו בכתבי עת שונים, מודפסים ומקוונים.
Nebensächlich, Nomade
בין השנים 2018 ל-2020 סביון שיתפה פעולה עם הסופרת רגינה דיוריג. מתוך השיח העמוק ביניהן דיוריג תרגמה את שיריה של סביון לגרמנית. ביחד הן פרסמו את הספר Nebensächlich, Nomade ובו שיריה של סביון בעברית לצד התרגומים של דיוריג לגרמנית, כמו גם הערות אודות אתגרי התרגום. פורסם בהוצאת Edition Solitude.
הספר מלווה בלינק להאזנה לגרסת אודיו.
הפרויקט הוצג בארועי שירה בברלין ובשטוטגרט, בהם יום השירה הבינ"ל של אונסק"ו.
כמו כן השתיים פרסמו מאמר באנגלית This Poem is a Nomad – Notes on Translating as a Bird אודות מעשה התרגום. המאמר התפרסם בגיליון מספר 8, Soft Power, של מגזין האמנות האינטרנטי Schloss-Post.
עריכת שירה
בין השנים 2017-2020 סביון ערכה והנחתה את סדרת ארועי השירה "שירע" במועדון הצימר בת"א. ב"שירע" סביון שמה לנגד עיניה מטרה לתמוך בשירה שהיא איכותית ונסיונית גם יחד, שירה שחושבת את מעשה השירה.
במסגרת זו ארחה וערכה משוררים מז'אנרים שונים בשלבים שונים בקריירה המקצועית, בהם קובי אור ז"ל, רוני סומק, ערן הדס, דניאל עוז, נעם דובב, מרחב ישורון, ספיר יונס, אלה נובק, ארלט מינצר, נמרדו ברקו, עמרי שרת, שני פוקר, ריטה קוגן, לורן מילק, חגית בת אליעזר, שי שניידר אילת, רומן אייזנברג, יונדב פרידמן, יואב גלבוע ועוד. כמו כן שיתפה פעולה עם ננו-פואטיקה בארוע "שירע ננו הוויזם".
שירע" בעריכתה נפתחה מידי פעם בפינת "משוררת מתה" (כפרפרזה על הביטוי הצבאי "צהוב מת") שבה קראה שיר של משורר או משוררת שאינם, מתוך מחשבה ששירה, או לפחות שירה טובה, היא מעבר לגוף, מקום, חלל וזמן. בפינת "משוררת מתה" תמיד העדיפה את אלו שזכרונן הטשטש עם הזמן – מירי בן שמחון, יוכבד בת מרים, רנה שני, מרים איתן ועוד. בעקבותיה ארועי שירה נוספים מאז ועד היום מקדישים פינה למשוררים.ות שנפטרו, לעיתים אף תחת אותו שם של הפינה של סביון, "משוררת מתה".
עוד פרוייקטים
מהומה
בשנת 2021 שהתה ברזדנסי ב"קול האות" בחוצות היוצר וכתבה את מחזור השירה מְהוּמָה.
הציגה אותו בביאנלה של ירושלים.
ארועי שירה
החל מ-2015 סביון מקריאה משיריה באירועי שירה שונים, בהם פסטיבל ת"א לשירה, יום השירה הבינ"ל של אונסק"ו בברלין, פסטיבל שירת הים של אגודת הסופרים העברים, פסטיבל הפנזינים, שירת הנורמן, שירע, שירה בחשמל, פסטיבל בת-ים, Woman art night, על סף ספר, פאנל משוררים מתכנתים. כמו כן משתתפת בארועי השקה של ספרי שירה של קולגות.
תגרולת - תרגיל בהגרלה
בשנת 2015 סביון יצרה את תִגרוֹלֶת – תרגיל בהגרלה, אקט פרפורמטיבי של שירה גנרטיבית.
הפרמטרים לביצוע מוגרלים בזמן אמת, והטקסט מחולל אף הוא באופן חי. הקהל עד לשלבי היצירה, המנגנון חשוף והיוצרת, סביון, מגשימה את ההגרלה. בכך שהמחשב שואב באופן רנדומלי משירתה של סביון, הן באוצר המילים והן בתחביר, השירים שמחולל המחשב מתכתבים עם שירתה של סביון בלוגיקה, בסטייל ובתמות.
הציגה את הפרויקט באירוע אמנות-קוד Projection בבית האמנים בת"א ובפסטיבל ת"א לשירה. עורך הארועים: ערן הדס.
טקסטים ביצירות פרפורמנס
החל מ-2015 סביון כותבת את הטקסטים בעבודות המחול והפרפורמנס שלה. לטקסט של סביון יש מעמד של פרפומר בעבודותיה.
בתמונה: הקהל קורא בקול רם ביחד את הטקסט במופע "ליל סדר -גרסת האמנית".
Solitude Exercises
בשנת 2019 השתתפה ב-Solitude Exercises, פרויקט כתיבה משותפת באנגלית עם סופרים ואמנים נוספים. כתיבת הנחיות כסוגה ספרותית.
התפרסם כמאמר במגזין האמנות האינטרנטי Schloss-Post. בנוסף פורסם ספר אמן של הפרויקט במהדורה מוגבלת.
פרסומים בכתבי עת
החל מ-2016 ועד היום פרסמה משיריה במבחר כתבי עת מודפסים ומקוונים, בהם אנתולוגיה לשירה מושגית, מעריב, אסופת המון שירים בסלון, אנתולוגיית קורונה ובידוד, ננופואטיקה, המסדרון, סלונט, צמדים, בכיוון הרוח, על השפתיים.
"לכת"
"לכת" הוא וידאו אנימציה שירה בשיתוף פעולה עם חמוטל אתר (אנימציה), אביב זיו (עריכת וידאו), יובל שנהר (מוזיקה). סביון כתבה את הטקסט והגישה אותו. הפרויקט נוצר בימי הסגר הראשון (2020).
הפרויקט זכה לתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות "יוצרים לא עוצרים".
הוצג בשבוע העיצוב ירושלים 2022.
לצפות
השקת הספר "מין אין" עם יובל שנהר
השקת הספר "מין אין" עם יובל שנהר
להאזין
האזינו ל"מין אין"
האזינו לסביון ב"גם כן תרבות"
לקרוא
הַשִּׁיר הַזֶּה יִהְיֶה תָּמִים.
הַשִּׁיר הַזֶּה יִהְיֶה אֻמְלָל, עָלוּב, קָלוּשׁ. הִכּוֹנוּ,
הַשִּׁיר הַזֶּה נָכוֹן, נְחֹשֶׁת נְחוּשָׁה,
כִּירָה לִרְקֹחַ מַטְעַמִּים, רָקִיק רֵיק מִתֹּכֶן, פְּסֹלֶת רְקוּבָה.
הַזֶּה יִהְיֶה חֲגוֹרַת הַצָּלָה.
הַזֶּה יִהְיֶה נָע וָנָד, מִשְׁנִי, נַוָּד.
הַזֶּה יִהְיֶה צָרוּד.
פָּעוֹט פָּעוּט,
לֵדָה שְׁקֵטָה.
וְאֵין שִׁיר וְאֵין שִׁירָה.
הַמִּלִּים מְנִיחוֹת עָלַי רֹאשׁ וַאֲנִי רוֹשֶׁמֶת בַּמָּקוֹם שֶׁנִּגְלָה
כִּי בְּכָל גּוּף וְגוּף חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ יָצָא מִבֶּטֶן הַשְּׁכִינָה,
הֵמִיר וְנָצַר וְנִבְחַר וְנִשְׁבַּע, צֶרֶף וְרִתֵּךְ הֶעֱמִיד וּבָרָא
אֶת כָּל הַיַּחֲסוּת כֻּלָּהּ
אֶת כָּל הַשִּׁירָה
אֶת פּוֹעֲלֵי הַבִּנְיָן, אֶת תְּנוּעוֹת הַזְּמַן, שֵׁם הַגּוּף, סְמִיכוּת פְּרוּדָה,
מִשְׁקָל, יְדִיעָה, נְקֻדָּה הִיא אֱמֶת שֶׁנִּצְטַמְצְמָה וַאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בִּסְבִיבָתָהּ.
הָעוֹלָם מִתְכַּדְרֵר אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת הַסַּכָּנָה.
אוֹמְרִים שֶׁאֶת הַמְּקֻלְקָל נִתָּן לְתַקֵּן.
הֵם לֹא אוֹמְרִים לִי מָה לַעֲשׂוֹת עִם כָּל מָה שֶׁלֹּא קָרָה.
כְּאֵב מִזְדַּחֵל מֵאֵלָיו וְהַלַּיְלָה מִסְתַּכֵּל עָלָיו.
יַלְדוּת הִיא שׁוֹשַׁנָּה שֶׁנִּשְׁכְּחָה וְנִתְבַּיְּשָׁה וְנִתְיַבְּשָׁה.
מַצָּב סוֹפֵג תָּמִיד נִשְׁנָה, נְקֻדָּה עַל קַו מְעֹרֶרֶת בִּי קִנְאָה.
אַתָּה מְדַבֵּר אִתִּי בְּגוּף שְׁלִישִׁי, אַתָּה הִירוֹשִׁימָה אֲהוּבָתִי.
הָרְחוֹב אִטִּי וְאַמְסְטֶרְדָּם אָבְדָה לִי.
תצורה
לְהִכָּנֵס לְטִירָה
וְלָצֵאת רוּחַ וּלְהִכָּנֵס
לַגּוּף וְלָצֵאת
אָדָם. רוּחַ. אִשָּׁה.
אוֹחֲזִים יָדַיִם שְׁלוֹשָׁה.
גְּבֶרֶת אַדְלֶר בָּאָה מֵהַשּׁוֹאָה וְרָקְמָה לִי בֻּבָּה.
קוּמִי לִשְׁתּוֹת שֶׁמֶשׁ רַכָּה.
עַכְשָׁיו,
לִרְשֹׁם זִכְרוֹנוֹת מֵהַכָּאוֹס
לִלְמֹד מֵהַיּוֹנָה לָלֶכֶת
לְוַתֵּר לַמִּקְצָב.
עַכְשָׁיו,
לִינֹק פְּנִימָה אֵרוֹס
לֶאֱסֹף אֶת הַשַּׁלֶּכֶת
לִדְגֹּם מֵהַנִּשְׂגָּב.
עַכְשָׁיו,
לִמְסֹר אֶת הַמִּיתוֹס
לְהָמֵס מַתֶּכֶת
לְעַגֵּל אֶת הַנִּצָּב.
עַכְשָׁיו עַכְשָׁיו עַכְשָׁיו
וְאָז
מהוגנת, מעוגנת, מאוגנת
מְהֻגֶּנֶת הִיא בְּתוֹךְ גַּרְגִּיר חוֹל נִטְמַן
בְּאַדְמַת יַלְדּוּתָהּ
נִטְעָן בְּשֶׁתֶן
מַצְמִיחַ נֶשֶׁק
לְשִׁמּוּשׁ אַבִּירֵי מַמְלַכְתָּהּ
מַפְרִיחַ גּוּף חָדָשׁ
אֵל הָעוֹלָם שֶׁטֶּרֶם דֻּמְיַן
וְנֶעְלָם עֲרִירִי בְּמַעֲבֵה
מִנְהֶרֶת הַשִּׁכְחָה הַחֲשׁוּכָה
מְעֻגֶּנֶת הִיא, אֲדוֹנִי
מְאֻגֶּנֶת הִיא נַהֲמָתִי
